 |
|
|
|
מדוע עוסקת אס"ף בשתי התסמונות יחדיו? -------------------------------------------------------------------------- Fibromyalgia - FMS
סרטון הסברה קצר על פיברומיאלגיה
מאמר מקצועי, מאת: פרופסור דן בוסקילה "פיברומיאלגיה", המוכרת גם בשמה העברי החדש - "דאבת השרירים", הינה מחלה רימטית הפוגעת בשני אחוזים עד ארבעה אחוזים! מהאוכלוסייה. 95% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 30-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. בעבר נקראה המחלה "פיברוסיטיס" או "ראומטיזם של הרקמות הרכות". היא מתאפיינת בכאבים כרוניים בשלד, במפרקים ובשרירים, ללא רקע דלקתי. מאפיינים שכיחים נוספים: הפרעות בשינה, עייפות, תחושת נוקשות כללית בבוקר, כאבי ראש, קשיים בריכוז ובזיכרון (הפרעות קוגניטיביות), סחרחורות, תחושות נימול בידיים, רגישות לאור, לרעש, לריח, לשינויי טמפרטורה ועוד. הקולג' האמריקאי לריאומטולוגיה קבע קריטריונים ברורים לאבחון חולי פיברומיאלגיה בשנת 1990, והם:
הגורמים למחלה ותהליך התפתחותה אינם ברורים דיים, אם כי כיום חלה בתחום התקדמות ענפה. מחקרים רבים שבהם שולבו בדיקות יקרות שאינן שגרתיות (כמו סריקות fMRI, הוצאת נוזל מעמוד שדרה ועוד), גילו מגוון נרחב של חריגות ביולוגיות אצל החולים. מהבדיקות עלה כי בחולי הפיברומיאלגיה קיים ליקוי במנגנון ויסות הכאב, כך שמוחם של החולים מגיב לכאבים בצורה נמרצת משאר האוכלוסייה. כתוצאה, לחולים רגישות גבוהה יותר לכאב מיידי, וזיכרון הכאב בגופם ארוך יותר משאר האוכלוסייה. כן אצל החולים קיים שוני בהורמונים שחלקם מתווכים כאב ובנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) המתווכים כאב, לעומת אנשים שאינם חולים במחלה. בנוסף, בחולים נראית גם הפרעה במערכת העצבים האוטונומית, המערבת הפרעות בוויסות קצב הלב, דופק, הזעה ועוד. (ניתן לעיין בהרחבה במידע על החריגות הביולוגיות שנמצאו במחקרים אחרונים, בעיתוני 'חדשות אס"ף'). ייתכן שוני עצום בין חולה לחולה באפיוני החולי ובחומרתו. כיום מניחים כי כדי ללקות במחלת פיברומיאלגיה יש כנראה צורך ברקע משפחתי גנטי ובגורם סביבתי, אשר חושף נטייה זו. אין כל בדיקת מעבדה ייחודית למחלת פיברומיאלגיה ואבחונה נעשה על ידי המאפיינים הקליניים וממצאי הבדיקה הגופנית. קיים קושי באבחון החולים משום שחולים במחלות רימטיות אחרות, כגון זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שיגרונתית, עלולים להציג מאפיינים דומים למחלת פיברומיאלגיה. מחקרים מצאו כי התסמונת מגבילה ביותר את איכות החיים וכושר העבודה של החולים בה, בצורה הדומה לחולים בדלקת מפרקים שיגרונתית, חולי מחלות ריאה וחולים סוכרתיים. -------------------------------------------------------------------------- Chronic Fatigue Syndrome - CFS
מהי תסמונת התשישות הכרונית (CFS)? מאמר מפורט ומומלץ
תסמונת התשישות הכרונית מוכרת כיום בשמות מספר. בישראל לדוגמה, היא מוכרת בכינוי CFS ובבריטניה היא מוכרת כ- ME ; ובארה"ב מכונה אף - CFIDS (פרטים נוספים בנושא בכתבה) תסמונת התשישות הכרונית תוקפת כ-0.2%-0.4% מהאוכלוסייה, ובניגוד לדעה שרווחה בעבר (בעקבותיה נהוג היה לכנות את המחלה "מחלת היאפים") מחקרים עדכניים מצאו כי המחלה שכיחה בעיקר בחולים עם הכנסה נמוכה-בינונית. גילם של הסובלים ממנה נע בדרך כלל בין 20-40, אם כי קיימים חולים צעירים יותר ומבוגרים יותר, ואף ילדים. המחלה מתאפיינת בתשישות רבה הנמשכת שישה חודשים או יותר ונוספים לה לפחות ארבעה מתוך התסמינים הבאים:
אופייניים גם חום נמוך, רגישות לכימיקלים, כמו גם תסמינים אחרים המופיעים גם אצל חולי פיברומיאלגיה כפי שפורט לעיל. כיום אין בנמצא בדיקת מעבדה הקובעת את קיומה של המחלה, ולכן אבחונה נעשה לאחר חצי שנה של תשישות שלא נמצא לה הסבר אחר, ולפי התסמינים שהחולה מתאר. הגורמים לתסמונת זו אינם ברורים דיים. בחלק מהמקרים נמצא זיהום ויראלי שקדם למחלה. במקרים רבים תוקפת התסמונת לאחר הידבקות במונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה). במקרים אחרים התפרצותה ספונטאנית, ללא כל הסבר הנראה לעין. מחקרים רבים כיום בעיצומם, ומהם עולות חריגות ביולוגיות נרחבות בחולים. החריגות משלבות הפרעות מתחומים מגוונים במערכת החיסון, מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית ואף בתחום הגנטי. המחקרים מעוררים תקווה להתקדמות בהבנת המחלה בעתיד. תסמונת התשישות הכרונית עלולה להימשך שנים רבות ולפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים ובכושר העבודה של הלוקים בה. ---------------------------------------------------------------------------------- מדוע עוסקת אס"ף בשתי התסמונות יחדיו? תסמונת פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית הינן תסמונות "אחיות". לשתיהן אוסף תסמינים טיפוסי דומה, ללא פתולוגיה ברורה, כאשר בדיקות המעבדה השגרתיות הינן תקינות, אך בדיקות יקרות במכוני מחקר ייחודיים ברחבי העולם מצאו חריגות פיזיולוגיות נרחבות בחולים בהן. כיום מבינים כי האבחנה ביניהן די מלאכותית, היות וקיימים ביניהן קווים משיקים רבים. יתרה מזו, שתי התסמונות נוטות להופיע לעתים יחדיו אצל אותו חולה, כאשר החולה יכול לנוע בין תקופות שבהן הוא סובל יותר מכאבים ( FMS ), לתקופות שבהן הוא סובל יותר מחולשה ומתשישות ( CFS ).
|