רגשות שליליים ופיברומיאלגיה
מה היא פיברומיאלגיה ומה גורם להתפתחותה? התאוריה הרווחת היא שפיברומיאלגיה הינה תוצאה של חוסר וויסות במערכת עצבים המרכזית (central nervous system). מחקרים רבים מוציאים הבדלים משמעותיים באופן בו מוח של חולי פיברומיאלגיה מעבד (כלומר, ״חווה״) כאב, בהשוואה לאנשים בריאים. הבדלים אלה בעיבוד מוחי יכולים לגרום לתופעות הלא נעימות שחווים חולי פיברומיאלגיה.
כאמור, מחקרים רבים מראים שלחולי פיברומיאלגיה יש אקטיבציה גבוהה יותר במוח, והיא עוברת יותר לאט כאשר הם מקבלים גירוי כואב (כמו מכה קטנה ביד). חוקרים ממרכז גונדה, באוניברסיטת בר אילן, שאלו האם גם כאשר חולי פיברומיאלגיה צופים במישהו אחר סובל מכאב, המוח שלהם פעיל יותר. ידוע כי כאשר אנשים בריאים צופים בבן אדם אחר מקבל מכה המוח שלהם מראה אקטיבציה דומה למצבים בהם כאב נגרם לבן אדם עצמו. האם חולי פיברומיאלגיה מראים תופעה דומה?
הראו לאנשים תמונות בהם יד או רגל של בן אדם נפגעו ממכה או חום, ומדדו את פעילות מוחית תוך כדי צפייה בתמונות. להשוואה, הראו למשתתפים גם תמונות ניטרליות בהן הופיע יד או רגל של בן אדם, ללא כאב. חצי ממשתתפים במחקר היו אנשים מאובחנים בפיברומיאלגיה, וחצי לא. התוצאות הראו שאצל משתתפים בריאים האקטיבציה המוחים הייתה גבוהה יותר זמן צפייה בתמונות של כאב לעומת תמונות ניטרליות. אך לחולי פיברומיאלגיה המוח היה פעיל באותה רמה לכל התמונות. חשוב לציין כי חולי פיברומיאלגיה הראו פעילות יותר גבוהה באופן כללי, לעומת משתתפים בריאים, כלומר הם הגיבו באקטיבציה יתרה לכל התמונות, גם אלה של כאב וגם לתמונות ניטרליות. תוצאה הזאת מהווה אישוש לכך שפיברומיאלגיה קשורה לחוסר וויסות לסיגנל של כאב, גם אם הכאב הוא לחולה עצמו או לאדם אחר.
למאמר המלא: Brain responses to other people’s pain in fibromyalgia: a magnetoencephalography (MEG) study
אבל מה גורם למוח "פיברומיאלגי" להגיב בפעילות גבוהה גם לגרויים של כאב וגם לגירויים ניטרליים? חוקרים רבים מסכימים שפיברומיאלגיה פורצת כתגובה לאירועים טראומטיים בהינתן נטייה מוקדמת. כדי לאושש את ההנחה הזאת ניתן למצוא ממצאים המסכימים עם שני החלקים שלה: (1) פיברומיאלגיה פורצת רק אצל אנשים שיש להם נטייה מוקדמת, ו-(2) פיברומיאלגיה פורצת כתוצאה מאירוע טראומתי. מחקרים שונים מביאים אישוש חלקי לשתי השערות האלה. מובאים בזאת שני מחקרים לדוגמה.
במחקר של דר׳ אבלין וחבריו בדקו האם בין חולי פיברומיאלגיה יש יותר אנשים שעברו טראומה בילדותם מאשר חולי דלקת מפרקים שיגרונית, (זו מחלה זיהומית או אוטואימונית שלא קשורה לפעילות מוחית). 75 חולי פיברומיאלגיה ו-23 חולי דלקת מפרקים ענו על שאלות לגבי ילדותם. כמו כן, נשאלו משתתפי המחקר האם הם חווים תסמינים של חרדה, דיכאון וסטרס פוסט-טראומטי.
התוצאות הראו שחולי פיברומיאלגיה סבלו יותר מחרדה ודיכאון מאשר חולי דלקת מפרקים. כמו כן, יותר מהם חוו התעללות נפשית ורגשית (אך לא מינית) בילדותם. אך, הייתכן כי אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה נוטים יותר לזכור חוויות לא נעימות מילדותם מאשר אנשים שאינם בדיכאון או חרדה? ישנן דרכים סטטיסטיות לבדוק זאת. מסתבר שגם כאשר לוקחים בחשבון נטייה פוטנציאלית של אנשים בדיכאון וחרדה לזכור יותר אירועים טראומתיים, עדיין בין חולי הפיברומיאלגיה מספר רב יותר של אנשים עברו התעללות רגשית או נפשית מאשר בקרב חולי דלקת מפרקים.
המסקנה של החוקרים היא –שבארץ, כמו בארה״ב וגרמניה (וזה לפי מחקרים קודמים אחרים) התעללות נפשית בילדות מעלה סיכויים של בן אדם להתפתח פיברומיאלגיה יותר מאוחר בחיים.
מחקר אחר בדק האם תסמינים של פיברומיאלגיה, שכיחים יותר בקרב האנשים המתעסקים במקצועות שקשורות לסטרס. כדוגמה למקצועות האלה החוקרים בחרו להתמקד במורים בבתי הספר. ידוע אומנם שרבים מהמורים הם אנשים אידאליסטיים וחרוצים, אך עבודה עם ילדים ובני נוער, חושף אותם להרבה לחץ וקונפליקט, בנוסף על האתגרים הנוספים כגון תלמידים שמתקשים בלימודים או בהתמודדות עם הנושא החברתי (השותפים שלהם בכיתה).
321 מורים מבתי ספר יסודיים ותיכונים בארץ נשאלו על עבודתם וקשיים בהן הם נתקלים בעבודה יומיומית. בנוסף נבחנו על חוויות טראומתיות וכן על תסמינים של פיברומיאלגיה, כמו כאב, עייפות, נדודי שינה וכו׳. התוצאה הראשונה ואולי המשמעותית ביותר של המחקר היא ש-9% ממשתתפי המחקר התאימו לקריטריונים של פיברומיאלגיה. נציין כי השכיחות של פיברומיאלגיה בחברה ישראלית היא בערך 2.5%. כלומר, תסמינים של פיברומיאלגיה נמצאים בשכיחות יותר מכפולה בקרב מורים מאשר בחברה הכללית. בנוסף, המחקר הזה מצא קשר משמעותי בין תסמינים של פיברומיאלגיה וסטרס בעבודה הנגרם מכמות התלמידים בכיתה, שכיחות של תלמידים עם הפרעות התנהגותיות בכיתה, לוח זמנים עמוס, ושכיחות הקונפליקטים בעבודה ומחוץ לעבודה. סיכום ממצאים אלה רומז כי לחץ, כולל לחץ במקום העבודה, מגדיל תסמינים הקשורים לפיברומיאלגיה.
להמשך קריאה: High prevalence of fibromyalgia among Israeli school teachers
