1-700-70-70-08

מהי תסמונת התשישות הכרונית (CFS)?

תסמונת התשישות הכרונית מוכרת כיום בשמות מספר. בישראל לדוגמה, היא מוכרת בכינויCFS ובבריטניה היא מוכרת כ- ME ; ובארה"ב מכונה אף – CFIDS

תסמונת התשישות הכרונית תוקפת כ-0.2%-0.4% מהאוכלוסייה, ובניגוד לדעה שרווחה בעבר (בעקבותיה נהוג היה לכנות את המחלה "מחלת היאפים") מחקרים עדכניים מצאו כי המחלה שכיחה בעיקר בחולים עם הכנסה נמוכה-בינונית. גילם של הסובלים ממנה נע בדרך כלל בין 20-40,  אם כי קיימים חולים צעירים יותר ומבוגרים יותר, ואף ילדים.

המחלה מתאפיינת בתשישות רבה הנמשכת שישה חודשים או יותר ונוספים לה לפחות ארבעה מתוך התסמינים הבאים:

  • ירידה בזיכרון ובריכוז
  • כאב גרון
  • בלוטות לימפה מוגדלות
  • כאבי פרקים או שרירים
  • כאב ראש
  • הפרעות בשינה
  • חולשה הנמשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ ושאינה חולפת לאחר מנוחה.

אופייניים גם חום נמוך, רגישות לכימיקלים, כמו גם תסמינים אחרים המופיעים גם אצל חולי פיברומיאלגיה כפי שפורט לעיל.

כיום אין בנמצא בדיקת מעבדה הקובעת את קיומה של המחלה, ולכן אבחונה נעשה לאחר חצי שנה של תשישות שלא נמצא לה הסבר אחר, ולפי התסמינים שהחולה מתאר.

הגורמים לתסמונת זו אינם ברורים דיים. בחלק מהמקרים נמצא זיהום ויראלי שקדם למחלה. במקרים רבים תוקפת התסמונת לאחר הידבקות במונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה). במקרים אחרים התפרצותה ספונטאנית, ללא כל הסבר הנראה לעין.

מחקרים רבים כיום בעיצומם, ומהם עולות חריגות ביולוגיות נרחבות בחולים. החריגות משלבות הפרעות מתחומים מגוונים במערכת החיסון, מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית ואף בתחום הגנטי. המחקרים מעוררים תקווה להתקדמות בהבנת המחלה בעתיד.

תסמונת התשישות הכרונית עלולה להימשך שנים רבות ולפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים ובכושר העבודה של הלוקים בה.